פרוגרמות למתחמי תעסוקה

פרוגרמות למתחמי תעסוקה

האופציות התעסוקתיות של תושבי הישובים הכפריים, כשכירים וכעצמאים, כוללות את האפשרויות הבאות (במסגרות הישוביות ומחוצה להן):

חקלאות

מטעים, גד"ש, בעלי חיים וכד'. – פעילויות תומכות חקלאות: בתי אריזה, מרכזי מזון, בתי בד, יקבים וכד'.

תיירות

יחידות אירוח, אטרקציות ושרותים תומכי תיירות (מסעדות, בתי קפה, טיולי ג'יפים, גלריות וכד').

תעסוקות שונות

בתחומי הישוב.

תעסוקות במקצועות חופשיים (מחוץ לישוב)

אזורי תעשיה, מערכות החינוך, משרדיות וכד'.

 

תוכניות המתאר של הישובים הכפריים כוללות לרוב גם אזורים המיועדים לפיתוח תעסוקות לחברי הישובים. השימושים המותרים  באזורים אלו כוללים בדרך כלל מספר יעודי שטחים:

  • אזור המגורים – פעילויות לא חקלאיות (עפ"י החלטה 1316 של מועצת מקרקעי ישראל, בעל הנחלה במושב רשאי לעשות בחלקה א' של נחלתו שימושים לצורכי תעסוקתו שאינם בהכרח חקלאיים).
  • אזור משקי – מיועד בדר"כ לגידול בעלי חיים, חממות, מבני תעסוקה שונים.
  • אזור מלאכה – מיועד בדר"כ למבני מלאכה ותעשייה קלה.
  • אזור תיירות – מיועד למיזמים תיירותיים: אכסון, אטרקציות וכד'.
  • אזורי מסחר – מיועד לפעילויות מסחריות.

האופציות הקיימות לפיתוח מיזמים תעסוקתיים בתחומי הישובים, מחייבים תכנון וניתוח מסודר של האזורים, כך שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל בצורה המיטבית לטובת התושבים.

פרוגרמה תעסוקתית מיועדת לשני מצבים:

  1. תכנון אזור תעסוקה (כחלק מתוכנית מתאר עדכנית לישוב או תוכנית מקומית).
  2. המלצות לפיתוח אזורי תעסוקה קיימים, בהתאם לביקושים, תקציבים וכד' בצורה המיטבית לתושבי הישוב.

התהליך הפרוגרמתי כולל את המרכיבים הבאים:

  • ניתוח מצב קיים.
  • סקר ביקושים ופילוח צרכים.
  • המלצות לאחוזי בינוי, גודל מגרשים וכד'.
  • תמהיל הפעילויות המומלץ (למניעת הפרעות/מטרדים).
  • הצעות לפיתוח בשלבים.
  • אומדני עלויות ראשוניים לתשתיות לראש השטח (עבודות עפר, דרכים, מים, ביוב, חשמל).
  • במושבים: מודלים לתפעול, אחזקה וכללים להקצאת מגרשים לפעילויות השונות.

החשיבות בניצול אופטימלי של מתחמי התעסוקות ולאפשר ליזמים בישוב לפתח פעילויות כלכליות לרווחתם הכלכלית, מתחזק מנתוני הלמ"ס. מס' העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים בישראל גדל בממוצע רב שנתי בכ-3% לשנה. מדי שנה מוקמים כ-10% עסקים חדשים ובמקביל נסגרים כ-7% מהעסקים (בהשוואה לשנה הקודמת).

באזורי הפריפריה, שם היצע אפשרויות התעסוקה נמוך יותר, מוקמים יותר עסקים קטנים. בחלק גדול מהמקרים, העסק הקטן מעסיק בעיקר את בעליו (בחלקיות משרה) ולעיתים  עובד אחד נוסף. עסקים אלו מתקיימים בקושי, רגישים מאד לכל שינוי/תנודות לתנאי השוק ורמת החיים. למרות זאת הם מהווים מקור הכנסה למשפחה.

רוב העסקים הללו, זקוקים לתשתיות בסיסיות לפיתוח העסק: מבנה, חשמל, תקשורת, מיזוג אויר וכד'. חיוני שהעסקים הללו יהיו נגישים לקהל הלקוחות ובסביבה ידידותית ומזמינה.פיתוח מיזמים במתחמי התעסוקות של הישובים, מעבר להבטים הכלכליים, חשיבותם בכך שבישוב הכפרי נמצאים אנשים במשך כל היום והישוב אינו ישוב ללינת לילה בלבד.